אנו ב- ZAG מאמינים, כי כל אחד מאיתנו מחויב לקהילה בה אנו חיים ולחברה כולה. הערכים אותם אנו מוקירים, מחייבים אותנו לשאוף לשיפור הסביבה בה אנו ומשפחותינו חיים ולקחת חלק בתרומה לבניית קהילה בריאה ויצרנית. אנו ב- ZAG סבורים, כי זו אינה רק חובה אלא אף זכות להעמיד את שירותי המשרד גם לרשות מי שאינם יכולים להרשות זאת לעצמם.

ZAG משקיעה מידי שנה מאמצים בכדי לעודד ולטפח את השתתפות אנשי הצוות בפעילויות ציבוריות פרו-בונו, המכוונות הן ליחידים הזקוקים לעזרה והן לארגוני סיוע חברתי.

כמו כן, ZAG ממשיכה לתמוך בדרכים נוספות, רבות ומגוונות בעמותות וארגונים שונים, בין היתר:

עמותת לב אוהב- עו"ד שמואל זיסמן הינו הוגה הרעיון וממייסדי עמותת "לב אוהב". העמותה שמה לעצמה כיעד חשוב וכמטרה לתמוך בילדים ובני נוער בעלי צרכים מיוחדים וילדים ונוער במצוקה. העמותה מסייעת לאלפי ילדים בישראל החל ממימון ציוד רפואי, טיפולים משקמים, רכישת ציוד לפנימיות ובתי ספר מיוחדים, טיפוח ושיקום מרכזים לילדים ונוער, חלוקת בגדים לילדים מעוטי יכולת ועד הקמת כיתות מחשוב ומוסיקה ברחבי הארץ.

המרכז לתסמונת רט- עו"ד שמואל זיסמן היינו ממייסדי המרכז לתסמונת רט בישראל, הפועל לטיפול בילדים נפגעי תסמונת רט. ייעודו של המרכז היינו לרכז את המאמץ לקידום הטיפול, הידע, המחקר וההכשרה בנושא התסמונת, זאת על בסיס תפיסה מקצועית הגורסת כי יש חשיבות לפתח שירות אשר יספק התייחסות כוללנית לצרכי הבנות, המשפחות ואנשי המקצוע בתחומים הרפואיים, הטיפוליים והחינוכיים כאחד.

קרן תמורה- ZAG הינה מהמשרדים הראשונים אשר נענו לקריאתו של ידין קאופמן מייסד הקרן ונתנה חסות לפעילות הקרן.

עמותת עתיד- ZAG נמנית על מייסדי העמותה ותומכיה מתחילת דרכה ומלווה משפטית את פעילות העמותה.

עמותה לזכר אילן רמון- ZAG מלווה את משפחת רמון בכל הנוגע להנצחתו של אילן רמון ז"ל.

אגודת עזרה למרפא- עו"ד שמואל זיסמן הינו חבר בחוג הידידים במסגרת עמותת עזרה למרפא (הרב פירר).

עמותת בית אור אביבה- עמותת בית אור אביבה הוקמה בשנת 1991 בתמיכה של הרשות למלחמה בסמים, למטרת הקמה וניהול של קהילות טיפוליות והוסטלים לגמילה מסמים ולרווחת הציבור. ZAG מלווה את העמותה ובין היתר מעניקה ייעוץ משפטי במגוון תחומים לה נזקקת העמותה בפעילותה.

נגישות ישראל- עמותה לקידום נגישות ועצמאות הנכים בישראל
> משרדנו עתר לבית המשפט הגבוה לצדק, בשם עמותת נגישות ישראל, בדרישה לחייב את שרי הממשלה הרלבנטיים, להתקין את התקנות המסדירות את נגישותם של כלל המקומות והשירותים הציבוריים בישראל לאנשים עם מוגבלות. משרדי הממשלה נמנעו מלהעביר את תקנות הנגישות לאישורן של ועדות הכנסת, חרף העובדה כי היה עליהם להעביר תקנות אלה לאישור ועדות הכנסת לפי החוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, עד ולא יאוחר מיום 1 במאי 2006. נכון להיום, ובעקבות הלחץ הכבד שהופעל על משרדי הממשלה עקב הגשת העתירה וחובתם למסור דין ודברים בנוגע להתנהלותם בעניין זה בפני בית המשפט, חלה התעוררות משמעותית בקרב משרדי הממשלה בנוגע לקידום התקנת תקנות בנושאי הנגישות.

וכראיה לכך, לאחרונה התקבלו בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי בזק ולמתקני בזק), התשס"ח-2008. תקנות אלה קובעות כי השירותים שניתנים על ידי בעלי רישיון למתן שירותי טלפוניה, כדוגמת חברת בזק וחברות הסלולר השונות יהיו נגישים בעבור אנשים עם מוגבלות. אישורן של תקנות הנגישות לשירותי בזק ומתקניה, הינו אך ורק בגדר יריית פתיחה המסמנת עתיד טוב ונגיש יותר, בעבור מאות אלפי אזרחים עם מוגבלות החיים כיום במדינת ישראל.

> משרדנו הגיש עתירה מנהלית נגד עיריית תל אביב בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, בשם עמותת נגישות ישראל. הרקע להגשת העתירה הינה מדיניות אכיפה שאימצה עיריית תל אביב, לפיה הונחו פקחי החנייה בעיר לתת דו"ח לכל רכב נושא תג נכה החונה על מדרכה.

בעתירה טענה העמותה כי מדיניות האכיפה הינה שרירותית ומנוגדת לחוק חניה לנכים משנת 1993, אשר מאפשר לנכים לחנות על מדרכות בהתקיים תנאים מסוימים כגון היעדר מקום חניה אחר בסמוך ליעד אליו מעוניין להגיע הנכה, וכל עוד החניה על המדרכה אינה מפריעה לתנועה או מסכנת הולכי רגל. העמותה טענה כי מדיניות האכיפה החדשה הופכת את היוצרות ומגלגלת לפתחם של הנכים את הנטל הבלתי סביר להתרוצץ ולנסות להוכיח כי חנו בהתאם לתנאי החוק, הגם שהדבר אמור להיות הפוך, קרי, במידה והחנייה בוצעה בניגוד לחוק, העירייה היא זו שצריכה להוכיח זאת. בהתאם לכך, העמותה ביקה מבית המשפט לתת צו המורה לעיריית תל אביב לפעול בהתאם להוראות חוק חניה לנכים ולתת דו"חות רק לכלי רכב שחונים שלא בהתאם להוראות החוק.

בדיון שנערך בבית המשפט בחודש ינואר 2008, ובלחץ בית המשפט, הסכימה העירייה להסדר זמני לפיו לא תיתן בינתיים דו"חות בגין חניה על מדרכות אלא במקרה והחנייה מפריעה לתנועה או מסכנת הולכי רגל. ההסכמה קיבלה תוקף של החלטה על ידי בית המשפט. מאז נמצאים הצדדים בהתדיינות לגבי הסדר קבע התואם את הוראות חוק חניה לנכים, בניסיון להגיע לפשרה אשר תייתר את הדיון בעתירה. העתירה נקבעה לדיון ליום 12.2.09 למקרה שהצדדים לא יגיעו לפשרה. 

> משרדנו עתר לבית המשפט הגבוה לצדק, בשם עמותת נגישות עתירה נגד שר התחבורה ומנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה . הרקע להגשת העתירה הוא הגדרת "תג נכה" בסעיף 1 לחוק חניה לנכים, לפיה יש לציין את שמם ומספר הזהות של בעלי תג נכה באופן גלוי על גבי תג הנכה.

בעתירה נטען, בין השאר, כי ציון שמם ומספר הזהות של בעלי תג הנכה באופן גלוי על גבי התג, הגם שמדובר בהוראת חוק, מהווה פרסום אסור של מידע רפואי חסוי ועל כן מהווה פגיעה אסורה בפרטיות, שהוכרה כזכות יסוד חוקתית. בהתאם לכך, העמותה ביקשה מבג"צ לבטל את הגדרת "תג נכה" בסעיף 1 לחוק חניה לנכים בהקשר זה, ולהורות לשר התחבורה ולמנהל אגף הרישוי להנהיג הסדר חדש בעניין זה.

בדיון שהתקיים בבג"צ בחודש אפריל 2008 הצהיר משרד התחבורה כי חוק חניה לנכים נמצא בהליכי תיקון שטרם הושלמו, ובמסגרת התיקון אמורה להיפתר גם הסוגיה העומדת במרכזה של העתירה – ציון הפרטים האישיים. ממילא, כך לדברי משרד התחבורה, עמדתו היא כי אין לנקוט בהליכי אכיפה נגד בעלי תג נכה שיסתירו את פרטיהם האישיים על התגים וכך פתוחה הדרך לכל בעל תג לקפל את תחתיתו של התג כך שפרטיו האישיים יהיו מוסתרים. בהתאם להצהרתו של משרד התחבורה, התייתר הדיון בעתירה וניתן פסק דין הדוחה את העתירה בכפוף להפצת עמדת משרד התחבורה בקרב גופי אכיפת החוק.